מופעים נוספים
כמו כל דבר אחר, יש יתרונות וחסרונות להופעת סולו, מה שהיווה עיקר עבודתי עד כה. כשטסים סולו, חופרים עמוק אל תוך תוכך על מנת למצוא את המקסימום אליו אתה מסוגל, ומביאים זאת אל הבמה בביטוי עצמי אמיתי. מצד שני, כשעובדים לבד, מפספסים את האתגר שבשיתוף הכישרונות שלך עם כשרונותיהם של אחרים, את תחושת ה"יחד", את ה-"תן וקח" של מאמץ משותף.
למזלי, בנוסף למופעי היחיד שלי, היה לי את הכבוד והתענוג לשתף בעשייה שלי כמה מן האמנים המוכשרים ביותר – זמרים, מוסיקאים, שחקנים, במאים, כוריאוגרפים, תזמורות וביג באנדס – בישראל ובחו"ל. השפעתם על עבודתי בלתי נמדדת, אף על פי שהזמן שבילינו יחד היה אולי קצר.
הנה כמה מאירועי השיא:
• בתחילת הקריירה שלי, עבדתי עם סנדרה ג'ונסון, דודו זכאי, (מנהל מוזיקלי: מתי כספי), ארל'ה סייקס, דודו זר, ושרי, בין היתר. השתתפותי הראשונה בטלויזיה היתה בסדרה של שרה'לה שרון, "לשיר מקול הלב". אליעוז רבין היה התמלילן הראשי שלי, שותפי ובן זוגי למשך למעלה ל-20 שנים.
• ההפקה המחודשת של הלהיט, "גברתי הנאווה" (1986) של משה יוסף, בכיכובה של ריטה. בנוסף לתפקידים שלי במחזמר (משרתת, נערת פרחים, נערה במירוצים), הייתי המחליפה "הלא רשמית" של ריטה – עזרתי להפקה בביצוע דמותה של עליזה דוליטל כשריטה נעדרה.
• לקראת העלאת מופע היחיד שלי ("ג'ורג' וג'יני"), צברתי קילומטרג' בימתי בהופעות למען "ויצו", "בית ציוני אמריקה", אירועים אצל השגרירים האמריקנים לואיס ופיקרינג ונשותיהן, ובאינספור הופעות אורח בערבי שירה בציבור. אני חייבת רבות לניסן כהן הברון, שלמה שביט ואפי נצר על ששיתפו באדיבות את קהלם עמי.
• הופעת אורח בתחרות דוגמנות "הפנים של ה-80", בחסות "אימאג'" ו"עולם האשה".
• הופעה חיה (בטלויזיה) ב"פסטיבל הזמר העברי", 1987, שבו שרתי את שירי "בוא אליי לאט".
• מסע הופעות ברחבי ארה"ב עם "החיים מתחילים בגיל ארבעים" – לחגיגת 40 שנות עצמאות לישראל. (נכתב על ידי דן אלמגור, מייק דאונס: במאי, רפי קדישזון: מנהל מוזיקלי). 21 הופעות ב-27 ימים, בהם הופענו בכל ארה"ב כולל פוארטו ריקו וונקובר, עם השחקנים/הזמרים ששי קשת, גיל אלון, אלקי ג'ייקובז וכמובן, דן אלמגור בכבודו ובעצמו.
• מופע הוקרה ליענק'לה קלוסקי (אשר היה גם המורה שלי לסטפס), בו שרתי ורקדתי עם הלהקה ועם דובי גל, בביצוע הומוריסטי של השיר "לעולם לא אעזוב אותך", בהופעה חיה, ולאחר מכן, מצולם לטלוויזיה עבור רשות השידור.
• 2 פרקים של אופרת הסבון הישראלית "רמת אביב ג'".
• מנהלת מוזיקלית ומופיעה "בפסטיבל הביטלס" של עיריית רעננה (1995), כולל את הגאלה, מופע משותף עם דני רובס ורבעיית "צבעים אמיתיים" (לורן רוזנמן, דורית ספיר, נפתלי לרנר, ועירן סטולר), אשר עבדו והופיעו איתי באופן קבוע במשך השנים.
• סולנית במופע "הצעדה לארה"ב" עם תזמורת הסימפונט של רעננה (1997), שואנג גואו, מנצחת, מוזיאון תל אביב.
• "ג'ורג' וג'יני” (1997) סיבוב הופעות בברזיל (ע"ע ג'ורג' וג'יני).
• פרוייקט ברוודווי/סדנת המחזמר: ייתכן וזהו הפרוייקט החשוב והמרתק ביותר שבו אי פעם השתתפתי. נתמך על ידי "ידידי אוניברסיטת תל אביב" ובשיתוף פעולה עם שרת התרבות דאז, שולמית אלוני, שלושה אישיויות מברודוויי (וואלי הרפר, ג'יין סאמרהייס וג'ק לי), ארגנו תוכנית בת שלוש שנים שבה 20 אמנים ישראלים מתחומי התיאטרון, המחול והמוזיקה, נבחרו (מתוך אודישנים במתכונת הברודוויי הידועה) וזכו להזדמנות ללמוד ולעבוד עם הטובים ביותר! במשך שישה שבועות (מהבוקר עד הלילה), למשך שני קיצים עוקבים (1996, 1997), ניתנו שיעורים פרטיים, חצי-פרטיים וקבוצתיים בריקוד (סטפס, מודרני, ג'אז, סגנון פוסי ואחרים), פרשנות בשירה, פיתוח קול ושיעורי משחק. בסתיו 1997, כל הקבוצה הגיעה לניו יורק על מנת להמשיך את לימודיהם עם מיטב המורים שהעיר הגדולה יכולה להציע: אישיויות כגון ברברה קוק (בג'וליארד), לואיג'י (שהוא עצמו רקד עם ג'ין קלי במספר סרטים ולימד את כמה מהגדולים ביותר כמו לייזה מינלי וג'ון טראבולטה), וביל אספר (כיום, "גורו" למשחק מוערך ביותר), בנוסף להמשך עבודתינו עם ג'יין, ג'ק ווואלי. כתוצאה מהתנסות זו, עבודתי השתנתה מקצה לקצה! כל מה שעשיתי מאז, החל ממשחק ועד לשירה, ריקוד, ניצוח על מקהלות והוראה, הסתמך על משהו שלמדתי בתקופה הזו מאותם מורים מדהימים ומחבריי לפרוייקט זה, שרבים מהם צמחו לקריירות גדולות (כולל נתן דטנר, יהודה לוי, שרית וינו-אלעד, נתי רביץ, אלון אופיר, מיקי פלג, ואחרים).
• הופעה בפסטיבל ישראל, בתיאטרון ירושלים, עם להקת "ניו בוסה" (ג'יבה פרלמן, אבינעם מרתון, רמי שולר, ג'וקה פרפיניאן, עדי גולדשטיין), שרה ומנגנת ג'אז ברזילאי.
• "ג'ורג' וג'יני" ב"תיאטרו מנואל" (התיאטרון הלאומי), מאלטה (2001) (ע"ע ג'ורג' וג'יני).
• פסטיבל הג'אז, 2002. שתי הופעות של "אין מיי לייף", עם רביעייה שהוקמה במיוחד לצורך הופעות אלו: אלי מגן: בס, רוסלן סירוטה: פסנתר, גיל לדין: תופים, ג'ס קורן: חליל וסקסופון.
• סולנית של הביג באנד של בית הספר "הד", מנצח: יהודה כהן (2004-2005).
• סולנית של ה"ביג זבנג" בניצוחו של סשה קנצברג (2005 ואילך).
• "ברודוויי בייבי" ("צוותא" תל אביב, 2005, 2007). השחקן, זמר, כותב ובמאי צביקי לוין מגולל את להיטיו של סטיבן סונדהיים, מרביתם בתרגומו שלו לעברית. ברייני פירסטנברג ואנוכי מככבות עמו. אורן אלדור: מנהל מוזיקלי ומעבד, גלעד קמחי: כוריאוגרף.
• זמרת אורחת בחגיגות ה – "4 ביולי" של שגריר ארה"ב בישראל, ריצ'ארד ג'ונס.
בנוסף, היה לי התענוג לעבוד עם (וללמוד כל כך הרבה מ) איריס פורטוגלי, ישראל גוריון, שרון לביא, דודי זבה, ג'יבה פרלמן, רמי שולר, גבי ארגוב, עוזי פוקס, ומעל לכולם, בניי לי רבין ועדן רבין, שלעתים קרובות מלווים אותי על הבמה, ועם להקותיהם
RIGHT ON TIME, KEY OF THE MOMENT, ORPHANED LAND
אני נהנית לשתף פעולה.